<h1>האשכול — רצב"א, הלכ' תענית</h1>
<h2>דף ב.</h2>
הלכתא בטלה מגלת תענית [ר"ה ט' ע"ב] והלכתא לא בטלי, בחנוכה ובפורים לא בטלי ובשאר יומי בטלי ומותר להתענות בהם. איכא דמקשי כיון דחו"פ לא בטלי ולפניהם ולאחריהם נמי לא בטלו למה תקנו תענית י"ג אדר ואמרו דלא ידיענן מאן תקן ומהלכה אסור בתענית מדפריך [תענית י"ח ע"ב] אילימא בני ארביסר וקרי בתליסר יום נקנור הוא פי' ואסור להתענות בו. ויש משיבין שהי' יום צער להם בימי מרדכי שמלחמה עשו בו ביום ונחו בי"ד וזכר לאותו צער תקנו התענית והשמחה בי"ד כאדם שיוצא מצרה לרוחה ואינו דומה לשאר תענית אלא זכרון לנס שנעשה בו. ואני הכותב אומר שלא נתקן התענית אלא שיהיו זריזים למקרא מגלה לשמעה ולא יתעסקו באכילה, ולית בי' אסורא להתענות דאע"ג שחו"פ לא בטלו לפניהם ולאחריהם בטלו ומסתבר הכי כדאמרינן [שם] יום טוריינוס וכו'. ובהל' פורים נאריך בזה.
<h2>דף לא.</h2>
אמר רב האי כך מנהגנו ביום התענית, ראשון קורא ד' פסוקי ויחל למה, זכור, וינחם. שני פסל, והיה ואיש. שלישי ויפסל, וירד, ויעבר, נוצר, וימהר, ויאמר אם, ויאמר הנה, וט"ב שחרית כי תוליד, למנחה ויחל. ואמר רב שר שלום הא דתנן בתענית ברכות וקללות לא ידענו מתי היו קורין אותן, ושמענו מזקנים שקורין אותם בז' תעניות אחרונות דעצירת גשמים, בראשונה קורין ויהי בימים הרבים ההם וימת עד לך ואספת, ואפטרתא דרשו ה' בהמצאו, שניה מה תצעק אלי עד אז ישיר ואפטרתא שובה ישראל, שלישית ויסע משה את ישראל עד שמעתי את תלונות ואפטרתא גם עתה נאום ה', ברביעית ראה אתה אומר אלי ואפטרתא לכן יחכה ה', חמישית אם בחקותי עד סוף הקללות ואפטרתא ויאמר אלי' התשבי, ששית ועתה ישראל מה עד פ' ראה ואפטרתא על דברי הבצורות, שביעית והי' אם שמוע תשמע דפ' כי תבא עד פ' נצבים ואפטרתא ויהי רעב בימי דוד, ובכולן אומר עננו וסליחות.
<h2>דף לא:</h2>
תניא [ב"ק פ"ב ע"א] וילכו ג' ימים במדבר ולא מצאו מים, דורשי רשומות אמרו אין מים אלא תורה שנ' הוי כל צמא לכו למים, כיון שהלכו ג"י בלא תורה נלאו, עמדו נביאים שביניהם ותקנו שיהיו קורין בשבת ומפסיקין בא' בשבת וקורין בב' ומפסיקין בג' ובד' וקורין בה' ומפסיקין ע"ש כדי שלא ילכו ג"י בלא תורה. ואמרינן משה תקן לג' גברי ג' פסוקי ואתא עזרא ותקן ג' גברי ויו"ד פסוקי ותקן נמי שיהיו קורין במנחה בשבת מפני יושבי קרנות ותקן נמי שיהיו דנין בב' ובה' דשכיחי דאתא למקרי בספרא. בב' ובה' ובשבת מנחה קורין בכסדרן ואין עולה להם מן החשבון [מגילה ל"א ע"ב], ומקום שמפסיקין שבת שחרית שם קורין במנחה ובב' וה' ובשבת הבאה. ת"ר פותח ורואה גולל ומברך וחוזר ופותח וקורא דר"מ, ר' יהודה אומר פותח ורואה ומברך וקורא, דכולהו ידעי דלא כתיבי ברכות באורייתא והלכה כר"י [שם כ"א ע"א]. בשני ובה' ובשבת מנחה קורין ג' ואין פוחתין ואין מוסיפין, והפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחרי'. והני ג' כנגד כהנים לויים וישראלים, ואין פוחתין מיו"ד פסוקי, ופ' עמלק דלית בה אלא ט' שאני דסליק ענינא. והני יו"ד פסוקי כנגד יו"ד בטלנים של בהכנ"ס לחד, ולחד כנגד יו"ד דברות דסיני, ולחד כנגד יו"ד מאמרות שבהם נה"ע. נשאל הגאון למה לא קרינן בשבת בס"ת מוסף דשבת, והשיב גם אתם מקנטרין מה שתקנו קדמונים בכך יאריך הדבר, זה יאמר למה (ערבו) [עזבו] קריאת יו"ד דברות שאמרו בכ"י במקדש זה יאמר למה עזבו מ' בראשית שאמרו בכ"י במעמדות זה יאמר למה אין קורין בכ"י בס"ת, ולמה אין קורין בב' וה' פ' התמיד. ועלינו להתנהג מה שתקנו גדולי הדורות בחכמה ובמנין ואין לשנות כדאי' בעדיות [פ"א] עכ"ל. וכבר כתבנו טעם ובברכות... [חסר].
